מאבקי גירושין כוללים נושאים שונים וביניהם עניין המזונות. תיקי גירושין רבים נידונים בבתי המשפט לענייני משפחה ולא נסגרים בשל מחלוקות בענייני מזונות. כיוון שלכל משפחה קיימת הדינמיקה שלה, היכולות שלה, וכל מקרה לנסיבותיו, טרם הפניה לערכאות שיפוטיות, מומלץ להיוועץ עם עורך דין. בכדי לחסוך עלויות משפט ומאבקים מיותרים, השאיפה היא להגיע לגודל תשלום המזונות החודשי בהסכמה בין הצדדים, אך במידה ואין הסכמה, יש לתבוע מזונות בהליך משפטי.
כששני צדדים נשואים יהודים, חלה חובה על הבעל לפרנס את אשתו. במקרים מתאימים, יכולה אישה לעתור לבית המשפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני למזונות אישה. המדובר בחובה של בעל לדאוג לצרכיה של אשתו. יחד עם זאת, כל מקרה לגופו וכל מקרה לנסיבותיו ובכל מקרה חשוב ליתן דגש לכלל ההלכתי: "עושה מעשה ידיה תחת מזונותיה". קרי אישה שעובדת, מקזזים את מזונותיה מזכותה למזונותיה.
באתר תוכלו לקבל מידע שייתן לכם אינפורמציה על סוגיית מזונות אישה, ובכל מקרה מומלץ להיוועץ עם עורך דין לגירושין לנסיבות הקונקרטיות. >> המשך קריאה
תשלומי מזונות קטינים משולמים עבור הצרכים של הילדים, צרכים שוטפים (ביגוד והנעלה, כלכלה וכו') והוצאות מדור (שכירות דירה/משכנתא וכל יתר הוצאות הבית). מעבר לכך, יש הוצאות חינוך (הכוללות משפחתון, גנים, צהרונים, חוגים, קייטנות וכל התשלומים לבית ספר) והוצאות רפואיות.
עד לפסק הדין של בית המשפט העליון שניתן בשנת 2017 (בע"מ 919/15) מקובל היה שהאב נושא במלוא מזונות הילדים בהתאם לכללי שנהגו בפסיקה. מינימום של כ – 1,400 ₪ לילד, ומדור בהתאם למספר הילדים (30% לילד אחד, 40% לשני ילדים ו 50% לשלושה ילדים ומעלה).
פסק הדין אשר יצא תחת ידו של בית המשפט העליון בשלהי 2017 יצר סוג של "מהפכה" בנושא המזונות, באופן שבו החובה של האב במלוא מזונת הקטינים היא עד הגיעם של הקטינים לגיל 6 שנים. מגיל 6 ואילך, החבות מדין צדקה ובהתאם לכללים שנקבעו באותו פסק הדין.
איך האבא יידע כמה מזונות עליו לשלם? איך האמא תדע כמה מזונות עליה לקבל? לצורך כך יש לבחון כל מקרה לנסיבותיו.
השינויים שחלו עקב "מהפיכת המזונות" הם שהחבות של דמי המזונות היא לא באופן אבסולוטי על האב, אלא חבות מזונות לגבי ילדים מעל גיל 6, נחלקת על פי מספר פרמטרים וכללי אבצע וביניהם: בחינת השתכרותו של כל צד, בחינת הסדרי השהות של כל צד עם הקטינים, נושא המשמורת המשותפת או הבלעדית, היקף הרכוש של כל צד, יכולות כלכליות, ובכך – יש על ההורים לשאת בהתאם ליכולותיהם ולזמני השהות לשאת במזונות הקטינים.
פסק הדין משנת 2017 (בע"מ 919/15) בעצם ערך שינוי בנורמות שנקבעו עד אז לגבי פסיקתם של מזונות קטינים של ילדים מעל גיל 6 שנים.
לגביהם חלה דין הקודם, ואין לגביו כל שינוי. חיוב על פי הדין העברי של האב בעניין מזונות ללא קשר ליכולותיו הכלכליות. אגב, סוגיה זו, של ילדים עד גיל 6, לא נידונה בפסק דינו של בית המשפט העליון.
חלק מהמאבקים שבין הורים בענייני גירושין הם ההוצאות חינוך עבור הקטינים, וביניהם, ההוצאה הראשית שהיא משפחתון (גן פרטי שעלותו יכולה לעלות אלפי שקלים) והוצאות חינוך אחרות, כגון: הוצאות שכר לימוד, תשלומים לגנים ולבתי ספר, תשלומים לחוגים, קייטנות, ספרי לימוד והכלל הגדול הוא שככלל – הוצאות חינוך כולן, מתחלקות בין ההורים בחלקים שווים, אף ללא קשר לגיל של הקטין.
יש הוצאות רפואיות שנכללות בסל הבריאות הממלכתי המשלים ויש הוצאות שלא. על פי הדין, ככלל, הורים ישאו ביניהם בחלקים שווים בכל ההוצאות הרפואיות של הקטינים, אלו שנכללות בסל הבריאות המשלים ואלו שלא. מקובל גם לציין זאת בהסכמי גירושין שכן לא ניתן לצפות מראש את ההוצאות הרפואיות שיהיו לקטינים.
תיקי גירושין רבים נידונים בבתי המשפט לענייני משפחה ולא נסגרים בשל מחלוקות בענייני מזונות. כיוון שלכל משפחה קיימת הדינמיקה שלה, היכולות שלה, וכל מקרה לנסיבותיו, טרם הפניה לערכאות שיפוטיות, מומלץ היוועץ עם עורך דין ולבחון דרך של פשרה. דרך של ניסיון לפתור את המחלוקת בדרכים של משא ומתן, וזאת גם כדי לחסוך עלויות משפט וגם כדי להגיע להבנות על דרך של הסכמה.
"מהפיכה" נוספת שחלה בדיני הגירושין היא החוק להסדר התדיינויות. חוק זה מחייב כל צד, טרם הפנייה לערכאות, לפתוח בקשה ליישוב סכסוך וליתן הזדמנות להליך של גישור. כמו כן, גם במסגרת הליך זה, וגם במסגרת תביעות רגילות, קיימת, תמיד, האפשרות להגיש לבית המשפט בקשה לסעד זמני של מזונות זמניים.