עניין הרכוש המשותף שצברו בני זוג במהלך חייהם המשותפים הוא אחד הנושאים המרכזיים בהליך גירושין. שכן, ברב הליכי הגירושין המתנהלים בבתי המשפט ובבתי הדין סוגיית הרכוש הינה מסלעי המחלוקת המרכזיים. זאת היות ונושא זה הינו אחד הנושאים המורכבים, הרגישים ובעלי ההשלכות הגדולות ביותר על עתידו הכלכלי של כל אחד מבני הזוג. בנוסף, בנושא זה, קיים ניגוד עניינים מוחלט בין בני הזוג.
ישנן שתי ערכאות משפטיות להן הסמכות לדון בסוגיית הרכוש בעת פרידה של בין בני זוג נשואים במדינת ישראל: האחת, בית המשפט לענייני משפחה והשנייה- בית הדין הרבני.
העיקרון שנקבע על ידי בית המשפט העליון ואשר אומץ בבית המשפט המחוזי ובתי המשפט לענייני משפחה הוא שכל רכוש מכל מין וסוג שהוא אשר נצבר במהלך חיי הנישואין כל עוד בני הזוג חיו תחת קורת גג אחת ונשמר מינימום של חיים משותפים – שייך לשני הצדדים בחלקים שווים, בלא חשיבות על שם מי הוא רשום.
כמו כן, בכל הקשור לחלוקת רכוש בין בני זוג, בישראל, נהוגה שיטת חלוקת רכוש על-פי מועד נישואיהם. היינו, יש לערוך הפרדה בין בני זוג שנישאו לפני 1.1.74 – מאחר וחלה עליהם חזקת השיתוף, לבין בני זוג שנישאו לאחר 1.1.74 – מאחר ועליהם חל חוק יחסי ממון והסדר איזון משאבים.
נושאים חשובים אשר יש לשים עליהם את הדעת:
החוק בישראל מאפשר להסדר את מערכת היחסים בין בני זוג באמצעות הסכם הנחתם על ידי הצדדים ומאושר על ידי בית המשפט. ההסכם צופה את פני העתיד ותוקפו ויישומו הוא בעת פקיעת הנישואין. בהסכם זה, ניתן להסדיר את ענייני הרכוש. כמו כן, בהסכם מעין זה, ניתן להסדיר גם, בין היתר, חיובים שונים וחובות זה כלפי זו, מזונות אישה, מזונות ילדים, משמורת על ילדים, הסדרי שהות, מנגנון ישוב סכסוכים על ידי פנייה אל מגשר שבני הזוג סומכים עליו.
על הסכם יחסי ממון להיעשות בכתב, ועליו להיות חתום על-ידי שני בני הזוג. לאחר החתימה חשוב לאשר את הסכם יחסי הממון בפני בית דין רבני או בית המשפט לענייני משפחה. שכן, במידה וההסכם לא אושר על ידי בית דין או בית משפט, אין לו תוקף משפטי מחייב ואילו במידה וההסכם אושר, יש לו תוקף מחייב של פסק דין.
*עריכת הסכם כזה, הנה מומלצת ביותר, היות והיא חוסכת בעתיד הרבה אי הבנות, תסכול וחוסר אונים, במקרה של סכסוך משפחתי, פרידה או גירושין.
מרבית הזוגות המתגרשים מנהלים ויכוחים על הנכסים אשר יש לחלק במסגרת חלוקת הרכוש הנובעת מעצם הגירושין. לעניין זה, יצוין כי, בדרך כלל, כל זכות שיש לה שווי כלכלי, ונצברה במהלך הנישואין תחולק בין בני הזוג בחלקים שווים.
קופות גמל, קרנות פנסיה וביטוחי מנהלים הנן זכויות נוספות המתחלקות בין בני הזוג בחלקים שווים. אולם, רק הזכויות שנצברו במהלך החיים המשותפים הן אלו שיחולקו בין בני הזוג.
באופן עקרוני, בני זוג שותפים בחובות שנצברו במהלך התקין של חיי הנישואין. חובות שנבעו ממהלך החיים המשותפים, או מרכישת נכס משותף וקשורים לנכס המשותף, הם משותפים. כך למשל, אם אחד מבני הזוג חייב סכום כסף מסוים לצד שלישי, הרי שבני הזוג נושאים בחוב זה בחלקים שווים.
לעומת זאת, כאשר אחד מבני הזוג מסוגל להוכיח כי חוב מסוים אינו קשור לניהול משק הבית המשותף, החוב כאמור, לא יכנס למסגרת האיזון בין הצדדים. הכוונה הינה לחובות שלא יהיה זה צודק לחייב בכיסויים את בן הזוג השני. למשל : חוב שנוצר ע"י בן הזוג השני ע"י פעולות לא חוקיות, במסגרת בגידות, או בשל הימורים. לפיכך, בן הזוג שמעשיו יצרו את החובות באופנים שתוארו לעיל, ישא בהם לבדו.
קיימים מקרים רבים, בהם אחד מבני הזוג מחזיק בחשבון בנק סודי, מרוקן את חשבון הבנק המשותף בלא ידיעת בן הזוג, מבריח נכסים וכספים לחו"ל וממציא חובות פיקטיביים. אולם כאמור, במקרים מעין אלו, ניתן לתת סעד של צו מניעה האוסר על הנתבע לעשות כל דיס פוזיציה ברכוש.
בבואכם לחלק את הרכוש המשותף שצברתם במהלך החיים המשותפים שלכם עם בן/בת זוגכם, הרכוש אשר יחולק ביניכם, למעשה, הוא אותו רכוש אשר הנכם יודעים על קיומו. לכן, אם אינכם בטוחים, עליכם לדרוש מבן הזוג לפרט בתצהיר את כל הרכוש שבידו, ולצרף את התצהיר להסכם הגירושין. פעולה כזו, למעשה, תקנה לכם את הזכות לתבוע מחצית מכל רכוש שיתגלה בעתיד, ואשר לא צוין בתצהיר.
היות והמגמה היא כי קיים שוויון זכויות בין בני הזוג, רכוש הרשום רק על שם אחד מבני הזוג אינו משקף בהכרח את הבעלות האמיתית. לפיכך, יהא על בן הזוג שהרכוש לא רשום על שמו לנהוג בזהירות רבה, ולבקש סעדים זמניים בדמות עיקולים או צווי מניעה, מאחר ובן הזוג הרשום כבעלים של הרכוש יכול למוכרו בלא ידיעת בן הזוג שאינו רשום כבעלים.
בשנים האחרונות, מסתמנת מגמה, לפיה, נוטים בתי המשפט לסבור שיש לפצות את בן הזוג בכל הכספים שתרם להשבחת או מימון הנכס שבבעלות אחד מבני הזוג בטרם הנישואין, ולחילופין, במקרים בהם ההשתתפות מהותית, נוטים בתי המשפט לקבוע שמדובר בנכס משותף.
הכלל הוא שנכס שנרכש כתוצאה ממאמץ משותף יש חזקה בדין שיש בו שיתוף. לעומת זאת, נכס אשר לא הושג במאמץ משותף, יהא צורך להביא ראיות ולהוכיח שכוונת הצדדים הייתה לראותו כנכס משותף.
הנושא העיקרי אותו מתקשה להבין בן הזוג הנושא בפרנסת הבית הוא מדוע זכאי בן הזוג למחצית הרכוש שנצבר במהלך הנישואין. לעניין זה חשוב לציין כי, השקעת מאמציו של מי מבני הזוג בגידול ילדים, או בעידודו וטיפוחו של בן הזוג הנושא בנטל פרנסת הבית, שקול למאמץ בן הזוג העובד, תהא אשר תהא רמת השתכרותו.
לעניין דירת המגורים המשותפת של בני הזוג מצד אחד, קיימת אפשרות, למכור את הדירה, להחזיר את יתרת המשכנתא ואז לחלק את הכסף הנותר בין בני הזוג. ומצד שני, קיימת אפשרות לפיה אחד מבני הזוג ירכוש את חלקו של בן זוגו בדירה המשותפת בין אם באמצעות העברת המשכנתא הקיימת על שמו ונטילת משכנתא נוספת ובין אם באמצעות חלקו בנכסים משותפים אחרים. כמו כן, חשוב לציין כי, חוק המקרקעין מקנה לבית המשפט סמכות להורות על עיכוב במכירת הדירה המשותפת של בני הזוג, עד שיוכח כי לילדי בני הזוג יש הסדר מגורים חילופי אשר מספק את צורכיהם והולם את התנאים להם הורגלו בביתם, טרם נתגלעו הסכסוכים בין הוריהם.
נושא זה הנו נושא התופס תאוצה רק לאחרונה, ועל כן, אדם התומך בקריירה של בן זוגו בזמן הנישואים, על חשבון התפתחות הקריירה שלו עצמו, יקבל את חלקו בהליך הגירושין באופן שממרכיב המוניטין, למעשה, יוחסר הכישרון האישי של בן הזוג הקרייריסט. כלומר, יש לכלול נכסי מוניטין שצבר בן זוג במהלך הנישואים כנכסים שהנם ברי חלוקה עם מועד פקיעת הנישואים. כמו כן, בבואנו לחלק נכסי מוניטין, יש לקחת בחשבון לצורך האיזון, פרמטרים כמו משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני הזוג וכדומה. טרם נקבעו בבתי המשפט כללים לחלוקת נכסי מוניטין, והאיזון בנושא זה נקבע ממקרה למקרה.
חושבים שמגיע לכם חלק גדול יותר מן הרכוש המשותף? מעוניינים לברר כיצד לקבל את החלק המקסימאלי המגיע לכם ברכוש המשותף? פנו למשרדנו עוד היום ונשמח לעמוד לרשותכם.
כל הזכויות שמורות – דין בבית – עו"ד ערן עזרא, עורך דין לענייני גירושין ומשפחה
כתובת: רחוב מנחם בגין 11, רמת גן | טלפון: 03-6442224
פרסום באינטרנט
לאור המצב, משרד עורכי דין עזרא מציע
ייעוץ משפטי טלפוני עם עורך דין גירושין