את נישואיהם של בני זוג יהודים ניתן להתיר על ידי גט פיטורין שהבעל נותן לאישה ולאחר שבתי הדין הרבניים נתנו פסק דין על כך. אולם, בדין העברי, קיימת תופעה קשה מאוד של סרבנות גט.
סרבנות גט הנו מצב בו, לרב, הבעל מסרב ליתן גט פיטורין לאשתו ולפעמים סרבנות מעין זו מלווה בסחטנות או תחושות נקמה. על מנת לנסות ולמדר תופעה קשה זו, המחוקק חוקק חוק שמטרתו לסייע למסורבי הגט. החוק הנ"ל הנו, לא אלא אמצעי לחץ, לשם כפיית גט על סרבני הגט. למעשה באמצעות החוק ניתן להפעיל מספר סעדים כנגד סרבן הגט המשמשים כאמצעי לחץ. כל זאת על מנת לנסות ולמנוע מצבים בהם נשים (לדוגמא) נשארות עגונות משך שנים ארוכות מבלי שתהיה להם האפשרות להקים משפחה חדשה.
למעשה, החוק (חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין), התשנ'ה – 1995) קובע סנקציות שניתן להפעיל כנגד סרבני הגט.
מתי יחול החוק?
החוק יחול רק לאחר שבתי הדין הרבניים יקבעו בפסק דין שעל הבעל ליתן גט פיטורין לאשתו. כאן המקום לציין, כי אין משמעות ללשון שננקטה בפסק הדין, היינו, ההחלטה יכולה להיות הן בלשון ציווי הן בלשון הצעה והן בכל לשון אחרת.
כמו כן, החוק יחול גם על נשים אשר מסרבות ליתן גט פיטורין לבעליהן אולם על מנת שחוק זה יחול על נשים יש לקבל את אישורו של נשיא בית הדין הרבני.
למעשה, בהתאם לחוק, לבתי הדין הרבניים, הסמכות להפעיל צו הגבלה כנגד סרבני הגט.
בהתאם לחוק כאמור, בתי הדין הרבניים בבואם ליתן את צו ההגבלה כנגד סרבן הגט יכולים לפגוע בזכויותיו של הסרבן כפי שיפורטו, כולם או מקצתם, בתנאים ולתקופה שיקבעו והכל על מנת לגרום לסרבן הגט לא להתבצר בעמדת הסרבנות:
(1) צו עיכוב יציאה מן הארץ;
(2) לקיחת דרכון או אי הארכת תוקפו;
(3) שלילת רישיון נהיגה או אי חידושו;
(4) שלילת האפשרות להתמנות או להיבחר או לשמש במשרה על פי דין או במשרה בגוף מבוקר כמשמעו בחוק מבקר המדינה, התשי'ח – 1958 (נוסח משולב);
(5) שלילת האפשרות לעסוק במקצוע שהעיסוק בו מוסדר על פי דין או להפעיל עסק הטעון רישוי או היתר על פי דין;
(6) שלילת האפשרות לפתוח או להחזיק חשבון בנק או למשוך שיקים מחשבון בנק בדרך של קביעה כי הוא לקוח מוגבל מיוחד, כמשמעותו בחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ'א – 1981;
במידה וסרבן הגט מסרב ליתן גט גם לאחר הפעלת הסנקציות כנגדו ניתן יהיה להוציא צו הגבלה למאסר.
בתי הדין הרבניים יכולים אף ליתן צו מאסר כנגד סרבן גט, במידה והסנקציות הקלות יותר שהופעלו כנגדו לא הביאוהו למצב של מתן גט פיטורין. כמו כן, יצוין כי במקרה מעין זה, תקופת המאסר לא תעלה על 5 שנים, אך ניתן יהיה להאריכה מפעם לפעם בתנאי שתקופה זו לא תעלה על תקופה של עשר שנים.
יצוין כי, צו מאסר נחשב לסנקציה הקשה ביותר מבחינת בתי הדין הרבניים וסנקציה זו תופעל רק במקרים הקשים ביותר. כך למשל, היה מקרה בו בעל סירב ליתן גט לאשתו חרף העובדה שכפו זאת עליו והוא אף העדיף לשבת בכלא מאשר ליתן לה גט.
כמו כן, במידה ומי שניתן נגדו צו הגבלה הוא אסיר או עצור אז יופעלו הסנקציות, כפי שיפורטו להלן:
(א) שלילת האפשרות לקבלת חופשה מיוחדת לפי סעיף 36 לפקודת בתי הסוהר [נוסח חדש], התשל'ב – 1971 (להלן – הפקודה);
(ב) שלילת האפשרות לקבלת ושליחת מכתבים;
(ג) שלילת האפשרות לקבלת מבקרים;
(ד) שלילת האפשרות להחזקת חפצים אישיים בבית הסוהר או בבית המעצר;
(ה) שלילת האפשרות לעבוד בעבודה בשכר;
(ו) שלילת האפשרות לקניית מצרכים בבית הסוהר או בבית המעצר;
(ז) שלילת האפשרות להתהלך חופשי.
(ח) שלילת האפשרות לשחרור מינהלי
(ט) שלילת האפשרות לשחרור מוקדם לפני תום תקופת המאסר, לפי סעיף 49 לחוק העונשין, התשל'ז – 1977.
ניתן לומר כי בשנים האחרונות מסתמנת מגמה לקבל תביעות לפיצויים כנגד סרבני הגט. כך למשל בשנת 2004 קבע בית משפט לענייני משפחה בירושלים פיצויים בגובה של 425,000 ₪ לאישה שבעלה סירב ליתן לה גט פיטורין. פיצויים אלו ניתנים למסורבות הגט בגין עוגמת הנפש, הבושה, הצער והפגיעה באפשרותן להינשא מחדש ולהביא ילדים לעולם.
יצוין כי פסקי דין של פיצויים למסורבות גט, דנים אך ורק בנזקים אשר נגרמו כתוצאה מאי מתן הגט.
במצב דברים של סרבנות גט כלפי נשים קיימת להן אפשרות נוספת להפעיל סנקציה שתגרום בסופו של דבר למתן הגט המיוחל, מלבד הסנקציות שפורטו לעיל, והיא הגשת תביעת מזונות בעילה של "מעוכבת מחמתו להינשא".
פסק דין למתן מזונות מעוכבת גט ינתן רק כאשר הבעל חויב ליתן גט פיטורין לאישתו ולא עשה כן.
המשמעות של פסק דין שכזה הנה, שהאישה תקבל מהבעל המסרב ליתן לה גט, מזונות גבוהים ללא כל קשר למצבו הכלכלי ויכולתו לשלם את אותם המזונות וללא כל קשר להשתכרותה של האישה מעבודתה.
על פי ההלכה היהודית, נשים שהנן מסורבות גט, אינן יכולות להינשא לגבר אחר ללא מתן הגט בעוד שגברים יכולים להגיש בקשה לקבלת היתר לשאת אישה שניה.
עוד על פי ההלכה היהודית, ילדיו של גבר שחי עם אישה אחרת לא יחשבו לממזרים בעוד שילדיה של אישה נשואה החיה עם גבר אחר יחשבו לממזרים והאישה אף תהיה אסורה להינשא הן עם בעלה והן עם בועלה (אותו גבר שהלכה איתו בזמן שהיתה נשואה לאחר).
אם הנכם מסורבי גט, דעו כי יש לכם זכויות, ובטרם תנקטו בפעולה כלשהי עליכם לבדוק מהם זכויותיכם בהתאם לנסיבות כמובן, ולפנות לקבלת יעוץ משפטי מעו"ד אשר בקיא בנושא וייצג אתכם נאמנה בכל הקשור להשגת הגט המיוחל.
כל הזכויות שמורות – דין בבית – עו"ד ערן עזרא, עורך דין לענייני גירושין ומשפחה
כתובת: רחוב מנחם בגין 11, רמת גן | טלפון: 03-6442224
פרסום באינטרנט
לאור המצב, משרד עורכי דין עזרא מציע
ייעוץ משפטי טלפוני עם עורך דין גירושין