זוגות רבים נישאים בחו"ל בנישואין אזרחיים. חלק מהזוגות עושים זאת כיוון שהם לא יכולים להינשא מבחינת החוק במדינת ישראל, וחלק אחר, נישאים בנישואין אזרחיים מבחירה.
לגבי זוגות ששני בני הזוג יהודים – גם אם הם נישאו בנישואין אזרחיים – יהיה עליהם להתגרש בבית הדין הרבני.
ככל שמדובר בזוגות מעורבים (דתות שונות), הדרך להתגרש היא באמצעות הליך שנקרא התרת נישואין.
הבקשה להתרת נישואין – היא הליך שעל הצדדים או מי מהם לפתוח בבית המשפט לענייני משפחה.
כשאחד מבני הזוג לצורך הדוגמא יהודי והאחר בעל דת שונה – או חסר דת – יהיה עליהם לצורך גירושין אזרחיים – לפתוח בהליך התרת נישואין.
החוקים הרלוונטיים הם, בין היתר, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) (תיקוני חקיקה), התשס"א 2005, חוק שיפוט בענייני התרת נישואין (מקרים מיוחדים) התשכ"ט-1969, חוק בית המשפט לענייני משפחה, תקנות סדרי הדין האזרחי, התשמ"ד-1984.
מומלץ להיוועץ עם עורך דין לצורך ניהול הליך התרת הנישואין, בכדי שהדבר ייעשה ביעילות ובאופן מדויק.
כשאחד מבני הזוג – חסר דת, יש הוראות ספציפיות שיש לנהוג על פיהן, ובין היתר, תצהירים לנושא חסרות הדת ואף תצהיר מכר קרוב.
כשאחד מבני הזוג יהודי – הפרוצדורה תהיה, שבגלל יהדותו של אותו הצד המסמכים הרלוונטיים יועברו לבית הדין הרבני הגדול, ולאחר בדיקה ואישור מתאים, ככל שיש מקום לכך מבית הדין הרבני הגדול, יהיה ניתן להמשיך בהליך התרת הנישואין.
הסכם התרת נישואין בהיבטים הרכושיים בין בני זוג (למעט התרת הנישואין עצמם) די דומה להסכם גירושין "רגיל".
חלים על בני זוג חובות ו/או זכויות מכח היותם נשואים זה לזו. אשר על כן, בכדי למנוע מצב של וויכוחים לגבי רכוש שנצבר במהלך הנישואין יש לערוך הסכם התרת נישואין, אשר ימנע מצד אחד לבוא בטענות כלפי משנהו.
מכח הוראות הדין, חובות ו/או התחייבות ו/או הלוואות שנצברו בנישואין, גם אם הם רשומים על שם אחד הצדדים, יהיו במקרים רבים על פי הדין משותפים. לכן – הסכם התרת הנישואין ייצור את הוודאות לגבי ההתחייבויות ולגבי כלל הרכוש שנצבר, ככל שנצבר.
מודגש – כי גם כשאין רכוש/הלוואות – מן הראוי
יתירה מזאת, אומנם "מזונות אישה" הינו מושג הלקוח מהדין העברי, ויחד עם זאת, גם במסגרת נישואין אזרחיים – וגם במצבים של זוגות מעורבים, ואף כשמדובר בידועים בציבור – שלא נשואים כלל, קיימים מקרים שבת זוג זכאית "למזונות משקמים".
בנוסף לאמור לעיל, לחשיבות של הנושאים הקשורים בין בני זוג, הרי שבמקרה שיש ילדים, מקבל הדבר חשיבות רבה. בנוסף לכלל הנושאים שפורטו לעיל, יש להתייחס בהסכם התרת נישואין – גם לנושא משמורת הקטינים.
בנושא משמורת קטינים – יש להתייחס לכל סוגיה רלוונטית הנוגעת לקטינים, לרבות זמני שהות, הוראות אפוטרופסות, מקום מגורים, חלוקת חגים, חופשות, וכל עניין אחר.
בנושא מזונות הקטינים – יש להתייחס בפירוט לכל הסוגיות הנובעות מנושא מזונות הקטינים, תשלום של מי מהצדדים לצד האחר, השתתפויות חינוך, בריאות, הצמדה למדד וכל זכות אחרת.
שכר טרחת עורך דין לגירושין אזרחיים – הסכום משתנה ממקרה למקרה, בהתאם למורכבותו. מקרים בהם יש הסכמה מלאה בין בני הזוג העלות תהיה נמוכה יותר.
מקרים בהם יש מחלוקות בין הצדדים, משמעותם שלרוב כל צד ישכור את שירותיו של משרד עורכי דין וייאלץ להגיש תביעה ולנהל הליך משפטי, דבר שיעלה את גובה שכר הטרחה. זאת לעומת הליך שבהסכמה – במסגרתו יערכו הצדדים הסכם.
אגרת בית המשפט – העלויות נחלקת לאגרת בית המשפט בגין התרת הנישואין. הסכום אינו קבוע ונכון להיום, הסכום עומד על סך של 556 ₪ לאישור הסכם התרת נישואין, וסכום זהה בעבור
הליך התרת הנישואין נועד לזוגות מעורבים. המדובר בגירושין אזרחיים לזוגות בעלי דתות שונות, וגם אם אחד מבני הזוג – חסר דת.
המדובר בהליך ייחודי שמוגש לבית המשפט לענייני משפחה, ובמקרים בהם אחד מבני הזוג יהודי, אף מועבר מבית המשפט לענייני משפחה לקבלת חוות דעת מבית הדין הרבני הגדול.
יש חשיבות לעריכת הסכם התרת נישואין – שהינו דומה להסכם גירושין. יש לכלול בהסכם התרת הנישואין את כל הנושאים הרלוונטיים לבני הזוג, וזאת בין אם יש ילדים ובין אם לאו. בין אם יש רכוש/הלוואות ובין אם לאו. יש לכלול בהסכם סעיפי היעדר תביעות.
בשל ייחודיות ההליך, הפרוצדורה ועצם עריכת הסכם המעגן את חלוקת כלל הנושאים בין בני הזוג, מומלץ להיוועץ עם עורך דין להתרת נישואין לצורך ניהול ההליך.