בנישואין כדת משה וישראל הבעל מעניק לאישה את הכתובה. מומלץ מאוד, בטרם חותמים על כתובה, להבין את משמעויותיה ואת השלכותיה כפי שעושים בטרם חתימה על כל מסמך מחייב.
מעמד החתימה של שטר הכתובה בדרך כלל בשעת החופה, במועד החתונה. קרי – התרגשות גדולה, בני משפחה סביב, אבא של הכלה, אבא של החתן, עדים, רב, החתן, וזה לא בדיוק המקום האידיאלי להבין את כל ההשלכות של כתובה. על כן, רצוי ומומלץ לקרוא ולהבין אתה משמעות בטרם מועד החתונה.
נדגיש – כי אין משמעות הדבר שלא לציין סכום זה או אחר, אלא בעיקר – המשמעות – היא להבין את ההשלכות של הדבר.
בניגוד לדעה הרווחת אצל חלק מהאנשים אין המדובר במשהו "פורמלי" בלבד, אלא שטר הכתובה בעל משמעות משפטית. מעמד החתונה מרגש ביותר. גם יום החתונה מרגש ביותר. לעיתים ההתרגשות מביאה גברים לרשום בכתובה דברים שאילולא היתה ההתרגשות מסביב, היו חושבים פעם נוספת, כפי שעושים בד"כ בטרם חתימה על חוזה/הסכם.
לכתובה יש משמעות חוזית. משמעות לכל דבר ועניין והיא מחייבת בפן ההסכמי. משמעות הדבר היא התחייבות מצד הבעל כלפי האישה.
המטרה העיקרית של החתימה על הכתובה היא שלא תהא קלה בעיניו להוציאה. קרי – שלא ימהר הבעל לגרש את אישתו על עניין זניח. התכלית היא לשמר את מוסד הנישואין וכי גירושין ייעשו במקרים מתאימים.
המועד שבו ניתן לעתור לכתובה הוא בעת גירושין או בעת פטירתו של הבעל.
החיוב בכתובה – הסכמי גירושין/הליכים משפטיים
ברוב הסכמי הגירושין אין חיוב בגין כתובה. במרבי הסכמי הגירושין – נהוג לציין סעיף הקובע – כי בכפוף לסידור הגט מוותרת האישה על כתובתה ועל תוספת כתובתה.
לגבי ההליכים המשפטיים המנוהלים בבית הדין הרבני בהקשר של כתובה. על האישה להגיש תביעה מתאימה לבית הדין הרבני, ובמקרים מתאימים, יכולה היא לקבל בבית הדין הרבני את כתובתה או חלק מסכום הכתובה.
במסגרת הליכים משפטיים בעתירה על כתובה – ומהטעם שמדובר בתביעה לכל דבר ועניין – הכרוכה "בשטר כתובה" (פן הסכמי) יכולה האישה, במקרים מתאימים, בד בבד עם הגשת תביעת הכתובה או לאחריה לעתור להטת עיקולים על רכוש השייך לבעל – וזאת לצורך הבטחת פסק הדין, לכשיינתן, ובמידה ותהא זכאית לסכום כלשהוא בדין תביעתה.
אין להקל ראש בכתובה, ואין לזלזל בציון סכום הכתובה. יש להבין את המשמעות של הדבר. המדובר, כאמור, בציון אשר מציינים כתוספת הכתובה. כתובה – היא מסמך משפטי לכל דבר ועניין, שבנסיבות מתאימות ניתן לתבוע בגינו, ואף לעקל רכוש/כספים להבטחת תשלום הכתובה, עד למתן פסק דין סופי.
יש הבדל משמעותי אם עורכים הסכם בצורה מכובדת ובהסכמה (ולרוב האישה במסגרת זאת מוותרת על כתובתה) או בין אם מקיימים הליכים משפטיים – שכן אז – יש מקרים שהאישה תחליט לעתור לבית הדין הרבני האזורי לכתובתה ולתוספתה.