החוק ליישוב סכסוכים שינה, לפחות לזמן מה, את סדרי הדין של עולם דיני המשפחה בישראל. נסקור להלן בתמציתיות את חלק מהוראות הדין הקשורות ליישוב סכסוכים.
החוק (שנלווים לו גם תקנות) מחולק למספר סעיפים: מטרת החוק, הגדרות, כל הנושא הקשור להגשת בקשה ליישוב סכסוך, הגשת תובענה בערכאה שיפוטית, ביצוע ותקנות, שמירת דינים, תוקף וכיוצ"ב.
בבסיס מטרתו של החוק, ההגדרה שבחוק היא לסייע בענייני משפחה (לבני זוג בכלל ולהורים בפרט) ליישב את הסכסוך המשפחתי שיש ביניהם, ובבסיס כך, על פי הגדרת החוק, גם לצמצם את הצורך בהתדיינות משפטית – כל זאת מתוך התחשבות משפחתית וטובת הילדים.
על מנת שניתן יהיה להבין אל מי פונה החוק, מהן הערכאות השיפוטיות הרלוונטיות אליהן ניתן לפנות, החוק מפרט בהגדרותיו, את בתי הדין הדתיים: שכוללים, בין היתר, את בית הדין הדין הרבני ואת בית הדין השרעי. בנוסף, מגדיר את בית המשפט לענייני משפחה.
על פי סעיף 3 לחוק, דרך הפעולה, לצד אשר מעוניין לפתוח בסכסוך משפחתי, כולל בנושא מזונות קטינים (וגם מזונות זמניים), היא להגיש תחילה לערכאה שיפוטית – בקשה ליישוב סכסוך. החוק מגדיר במפורש שהבקשה ליישוב סכסוך לא תכלול בתוכה טענות בקשר לסכסוך עצמו (גם לא עובדות).
במידה וצד בחר לפתוח בהליך, הגיש בקשה ליישוב סכסוך, באופן אוטומטי – מוזמנים שני הצדדים יחד לארבע פגישות ביחידת הסיוע (שהינה גוף שליד ערכאה שיפוטית). פגישות אלו דינם כדין לזימון בבית משפט. קרי – חובה להגיע אל הפגישות. על פי החוק יחידת סיוע יכולה לקיים מספר יותר קטן של פגישות.
יחידת הסיוע רשאית לקיים פגישות נפרדות. נדגיש כי יש ליחידת הסיוע הרשות להארכת התקופה ב 15 ימים וזאת בהודעתה לערכאה השיפוטית.
ההתייצבות של הצדדים לפגישות המהות הינה בתוך 45 ימים מיום שנפתח ההליך של היישוב הסכסוך.
בפגישות עצמן יושב צוות של יחידת הסיוע, כאשר לפי שיקול דעתה המקצועי של יחידת הסיוע, ישתתף בפגישות המהו"ת (כולן/חלקן) עורך דין שיש לו ניסיון וידע בתחום של דיני המשפחה (לפחות 5 שנים), לרבות ניסיון ביישוב סכסוכים בהסכמה בעניינים משפחתיים.
פגישות המהו"ת כוללות, בין היתר, מסירת מידע על הליכים משפטיים, השלכות הגירושין, השלכות על כל צד ועל הילדים, מידע על ההשלכות הכלכליות, חברתיות רגשיות ועוד.
בין היתר, הצדדים מקבלים מידע על דרכי יישוב סכסוך, לרבות יישובו בדרך של גישור/טיפול. הפגישות על פי החוק, אמורות לכלול את הכרות הצדדים, צרכיהם, רצונות, טובתם, זכויותיהם וחובותיהם.
הפגישות אמורות לעסוק בנושא הסכמה בהסדרים של הילדים, הסדרים לפחות זמניים, כולל נושא המזונות הזמניים.
כשתסתיימנה הפגישות ביחידת הסיוע יקבלו הצדדים המלצה בעניים התאמתם ליישב את הסכסוך. יהיו לצדדים 10 ימים להודיע על המשך הליך או הפסקתו.
במשך תקופה של 45 יום מפתיחת הליך יישוב הסכסוך או במקרה של ארכה – 60 יום, לרבות בעשרת הימים של ההודעה, לא יכולים הצדדים להגיש תביעה בעניין סכסוך משפחתי.
למרות הוראות החוק, יכול אחד הצדדים להגיש בעל עת לבית משפט או לבית הדין, לפי העניין, בקשה לסעד דחוף בעניינים הקשורים לשמירת המצב הקיים או לעיכוב יציאה מן הארץ כפי המוגדר בחוק.
חשוב לציין כי הסעדים הללו חייבים להיערך בצורה קצרה ומתומצתת. לכלול רק את עיקרי העובדות שנדרשים.
במקרה שבו חולפות התקופות המוגדרות בחוק ליישוב סכסוכים, ולא הגיעו הצדדים להסכמה בדבר יישוב הסכסוך, יכול הצד שפתח בהליך, להגיש בתקופה של חמישה עשר ימים, להגיש תביעה בעניין סכסוך משפחתי.
אם הצד שרשאי לא הגיש מטעמו את התביעות או שהגיש רק בחלק מהנושאים, רשאי הצד השני להגיש לכל ערכאה שיפוטית תובענה על פי דין בנושאים שהוגדרו בסכסוך משפחתי.
על פי החוק, לשר המשפטים שממונה על ביצועו של החוק יש הרשות להתקין תקנות לביצוען של עניינים הקשורים, לטפסים להגשת היישוב סכסוך, להליכים נוספים שהם בהסכמה, רשימת נושאים הקשורים לסעד דחוף, סדר דין שקשור במזונות זמניים ועוד.
ההוראות של חוק הן בתוקף לתקופה של 3 שנים מיום התחלתם.
התייעצות עם עורך דין לענייני משפחה
מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום בכדי להבין את השלכות ההליכים עצמם ביחידת הסיוע, לרבות השלכותיו של החוק החדש, בין במקרה שהיישוב סכסוך צולח ובין אם לאו. הליך גירושין נוגע לנושאים רכוש, משמורת, מזונות, גירושין, כתובה ועוד, ועל כן חשוב להבין ולהתנהל בצורה נבונה בהליך זה. ניתן ליצור קשר לתיאום פגישה ראשונית עורך דין המתמחה בנושא גירושין.