לא פעם אנו נשאלים היכן כדאי לפתוח תיק גירושין? האם להתגרש בבית הדין הרבני או בבית המשפט לענייני משפחה? האם בית דין רבני טוב לגבר? לאישה? האם ניתן להתגרש רק בבית המשפט לענייני משפחה? היכן תהליך הגירושין קצר יותר?
בדף זה ננסה לענות על השאלות הנפוצות העוסקות בשאלה – היכן להתגרש? האם כדאי להתגרש בבית דין רבני או בבית משפט לענייני משפחה?
בעל או אישה אשר מעוניינים להתגרש, וודאי נתקלו במושג "מירוץ סמכויות". המדובר במושג השייך למרוץ של בעל או אישה אשר מגישים או מעוניינים להגיש תביעת גירושין לערכאה "הנוחה" להם מבחינה משפטית. ליתר דיוק, שהם סוברים שהיא "נוחה" להם.
קיימים בעולם הגירושין שתי ערכאות שיפוטיות – בית משפט לענייני משפחה ובית דין רבני. קיימים נושאים שהסמכות לדון בהם נתונה לשתי הערכאות ועומדת על הפרק השאלה: מי הקדים את מי. לכאורה – צד אשר הקדים את האחר בהגשת תביעה לבית המשפט או לבית הדין "קונה" סמכות לדון באותו נושא.
אם כך – נשאלת השאלה מדוע לכאורה? זאת מהטעם שצד אשר הגיש תביעת גירושין לבית הדין הרבני וכרך לתביעה לצורך הדוגמא , נושא רכושי, עליו לעמוד במבחני כריכה – שהתביעה כנה, שהכריכה נעשתה בכנות ושהכריכה נעשה כדין.
גירושין בין צדדים יהודים הוא נושא השייך לסמכותו הבלעדית של בית הדין הרבני. גירושין וכתובה – הינם נושאים שהם בסמכותו הייחודית של בית הדין הרבני. צדדים שנישאו בנישואין כדת משה וישראל, ומי מהם מקדים ומגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני. נושא משמורת הקטינים (ככל שיש קטינים) נכרך באופן אוטומטי בתביעת הגירושין (נכרך "מטיבו וטבעו").
לגבי נושא של מזונות אישה ונושאי רכוש, יש צורך בכריכה מפורשת, שתביעת הגירושין כנה, שהכריכה תבוצע בכנות והכריכה תהא כדין.
גם אם צד הקדים את האחר בתביעת גירושין כרוכה לבית הדין הרבני, וגם אם התביעה עומדת במבחני הכריכה, בשל העובדה שמזונות קטינים – שייכת לקטינים – וזוהי תביעה בשם הקטינים, יש לאם הזכות להגיש בשם הקטינים, חרף מרוץ הסמכויות, תביעת מזונות קטינים לבבית המשפט לענייני משפחה.
אם כך, כאמור גירושין (לרבות נושא הכתובה) אינם נושאים שנידונים בבית המשפט לענייני משפחה ואינם נושאים שבסמכותו. שני נושאים אלו – תמיד – יידונו בבית הדין הרבני.
תביעה למזונות קטינים, כאמור, ניתן להגיש ללא קשר למרוץ הסמכויות, לבית המשפט לענייני משפחה (תביעה עצמאית של קטינים).
ובכן – מהי הנפקות של מרוץ הסמכויות בהקשר זה? ככל שמי מהצדדים, לצורך הדוגמא בלבד, אישה המעוניינת להגיש תביעת רכוש או מזונות אישה בבית המשפט לענייני משפחה, טוב תעשה לו תגיש תביעתה ראשונה הן בענייני רכוש והן בענייני מזונות האישה לבית המשפט לענייני משפחה. הקדמתה בעניין זה – תקנה לה את האפשרות לכך – שבית המשפט לענייני משפחה ירכוש סמכות וידון בעתירות אלו.
קיימים הבדל בין דין אזרחי לבין דין תורה. מן הסתם, כל מקרה לגופו וכל עניין ספציפי לנסיבותיו. אמירות כלליות שתמיד עדיף לאחד הצדדים ערכאה זו או אחרת, אין להן מקום בעולם הגירושין. לעיתים גבר אשר סבר שיבחר בערכאה מסוימת יקבל יתרון התבדה, וההיפך. עניין שיפוטי תלוי בנסיבות, בטעמים המשפטיים וכל מקרה לגופו. מומלץ מאוד להיועץ עם עורך דין לגירושין ולקבל עצות קונקרטיות וחוות דעת למקרה הספציפי.
ההליך הקצר ביותר הוא שצדדים מגיעים להסכמות כוללות ולעריכת הסכם גירושין ראוי. ככל שאין הסכם, ככל שמשא ומתן לא מתקדם, ההליכים המשפטיים הן בבית משפט והן בבית הדין הרבני עלולים להיות ארוכים ומתמשכים (והם כוללים, בין היתר, קדם משפט, לעיתים קדם משפט נוסף, הוכחות, סיכומים, פסק דין). המדובר בהליך ארוך.
מרוץ סמכויות בראי החוק החדש – החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה (הוראת שעה) התשע"ה – 2014
בהקשר לחוק החדש, קיימת מניעה להגשת תביעות וחובה לפתיחת הליך כהגדרתו בחוק ליישוב סכסוך. יחד עם זאת, גם בראי חוק זה, הצד אשר פתח ראשון בהליך היישוב סכסוך, "קונה" לעצמו את הזכות ככל שההליך של יישוב הסכסוך לא יצלח, להגיש את התביעות בערכאה המתאימה.
כל הזכויות שמורות – דין בבית – עו"ד ערן עזרא, עורך דין לענייני גירושין ומשפחה
כתובת: רחוב מנחם בגין 11, רמת גן | טלפון: 03-6442224
פרסום באינטרנט
לאור המצב, משרד עורכי דין עזרא מציע
ייעוץ משפטי טלפוני עם עורך דין גירושין