התקנות שעוסקות בהסדר התדיינות בסכסוכי משפחה תשע"ו – 2016
מעבר לחוק שעוסק בהסדר התדיינויות הקשורה לסכסוך משפחתי, קיימות גם תקנות שהן בגדר הוראת שעה, אשר עוסקות אף הן באותו הנושא. קיימת חשיבות רבה לקבלת ייעוץ משפטי ע"י עורך דין העוסק בתחום וזאת בכדי שתוכלו לקבל החלטות בדרך מושכלת ומתאימה לנסיבות העניין. התקנות הותקנו מכוחו של סעיף 5 לחוק הסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה.
התקנות מבהירות את כל נושא הבקשה ליישוב סכסוך משפחתי, לפיהן, הבקשה המוגדרת בחוק (ליישוב סכסוך) תוגש בין אם בידי המבקש או בין אם בידי בא כוחו, למזכירות של ערכאה שיפוטית (קרי לבית משפט לענייני משפחה או לבית הדין הרבני). את הבקשה ליישוב סכסוך יש להגיש על פי טופס שנקרה טופס 1. וזאת יש לקיים על פי הכללים של סמכות מקומית כפי שקובעים סדרי הדיון – במקום השיפוט המתאים.
התקנות קובעות שההמצאה של הבקשה ליישוב סכסוך תיעשה באופן שבו הערכאה השיפוטית אליה הוגשה הבקשה ליישוב סכסוך תמציא הזמנה לצורך פגישת המהו"ת. ההזמנה תהא ערוכה על פי טופס 2 שמוגדר בתוספת, וכל על אותה הערכאה למסור דברים המסבירים את ההליך עצמו. את פגישות המהו"ת. את תוכן הפגישות מהו"ת. ואת הפרוצדורה באופן כללי.
את הבקשה ליישב את הסכסוך (כולל הזמנה ודפי ההסבר) יש להמציא לצד שכנגד באחד מהאופנים הבאים:
התקנות קובעות שהדין להזמנה לפגישת מהו"ת דינו כזימון לבית משפט. צד שלא מתייצב מסתכן בדיווח של יחידת הסיוע לערכאה השיפוטית אשר רשאית לפעול בדרך של השתת הוצאות, הארכת תקופת עיכוב הליכים וכיוצ"ב.
בידי הערכאה השיפוטית קיימות מספר אפשרויות לפעול במקרה של אי התייצבותו של צד. חשוב להבין – התייצבות זו היא חובה.
יחידת הסיוע תסייע לצדדים לבחון אם הם מתאימים להליך או לא, כמו גם האם יש את הכלים המספקים לצורך צרכיהם.
פגישה ראשונה הנערכת ביחידת הסיוע – בפגישת המהו"ת, מיועדת ככלל לצורך הכרות של הצדדים, בחינת היקף הסכסוך וחשוב להבין שעל הצדדים להתייצב לפגישה זו לבדם. ללא עורכי דין.
בפגישה ראשונה זו ייעשו ניסיונות להביא להסדרים זמניים. חשוב מאוד להבין שיש להסדרים אלו חשיבות רבה. אשר על כן חשוב מאוד להיוועץ ולקבל כל החלטה בצורה מושכלת ומחושבת, גם אם היא מוגדרת "כזמנית".
יחידת הסיוע היא זו שמחליטה לגבי הליך יישוב הסכסוך, ובמידת האפשר משלבים עורך דין שהינו מיחידת הסיוע.
החל מהפגישה השניה ואילך, הצדדים רשאים לצרף את באי כוחם לפגישות עצמן. יש בסמכותה של יחידת הסיוע גם לצרף אדם אחר שנוכחותו יכולה לסייע.
חשוב להדגיש כי פגישות המהו"ת והמשכן תלויות גם בצדדים עצמם וגם ביחידת הסיוע.
עוד חשוב להדגיש, כי אף צד לא יחתום בפגישות המהו"ת עצמן על הסכם בדבר הסכם גירושין, ואף אחד לא יקבל התחייבות משפטיות (לרבות סעד שזמני) אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להתייעץ עם עורך דין או עם כל אדם אחר בו הם יחפצו.
במקרה שבו יש הסכמת שני ההורים, רשאית תהא יחידת הסיוע להזמין מלפניה קטין אם ראתה שזה יהא לטובתו.
על האמור ביחידת הסיוע חל חיסיון, חלים כללים של איסור פרסום, אי קבילות של מידע שנמסר ביחידה עצמה, יחד עם זאת יחידת הסיוע רשאית לדווח לערכאה השיפוטית על התייצבות צד או אי התייצבות צד.
בסוף הישיבה האחרונה של הצדדים ביחידת הסיוע (בפגישת המהו"ת), יחידת הסיוע תוציא המלצה באשר אופן ההליך המתאים ליישב בין צדדים את הסכסוך, וזאת בין בדרך של גישור או בדרך של ייעוץ או בדרך של שיתוף פעולה בגירושין או בטיפול זוגי.
על שני הצדדים – להודיע גם ליחידת הסיוע וגם לצד השני תוך 10 יום, מיום הפגישה האחרונה ביחידת הסיוע, על רצונם בהמשך הליך חלופי שהוצע ביחידת הסיוע או על הליך אחר.
במידה ומי מהצדדים או שניהם מבקש/ים להפסיק את הליך היישוב סכסוך עוד בטרם תקופה הארכה, יודיע על כך לכולם (לצדדים, לערכאה השיפוטית וליחידת הסיוע).
תוך 15 ימים רשאי מי שביקש את היישוב סכסוך להגיש תובענה מתאימה לערכאה מוסמכת.
בקשות מסוג זה, יוגשו בדרך תמציתית וקצרה, והם יכללו רק עובדות שדרושות לדיון הספציפי. לרבות הוכחות תומכות.
לאחר שהוגשה בקשה לסעד זמני מהפירוט בתקנות, הרי שעל המשיבה להגיש תשובה בתוך 10 ימים, בליווי הוכחות, וגם התשובה תיעשה בתמציתיות.
לבית משפט או לבית הדין, לפי העניין, יש רשות למחוק או להורות על תיקון בקשות שלא נעשו על פי סדר הדין.
בית המשפט או בית הדין, לפי העניין, יבחנו את דחיפות הבקשה לסעד דחוף. היא רשאית לדון בסעד הדחוף, למחוק אותו, לדרוש תיקון, להימנע מלדון בו, להפנות ליחידת הסיוע וכדומה.
במקרים הקבועים בתקנות, רשאית הערכאה השיפוטית להורות על קיצור של תקופת ההליכים, ואלו הן במקרים שבהם, בין היתר: יש בקשה שהינה דחופה להעברתו של קטין במסגרת חינוך, מקרה של טיפול פסיכולוגי דחוף, סעד דחוף של מזונות או שמירת קשר עם קטין, הגשת כתב אישום נגד צד עב עבירות אלימות/מין וכיוצא בזה, תביעה של אישה במעון לנשים מוכות, תביעה לפירוק שיתוף או מזונות כשלצד יש צו כינוס, מקרים שבהם עלול להיווצר נזק לקטין וכיוצא בזה.