בישראל החוק מכיר בשני סוגים שונים של נישואים. האחד, נישואים דתיים "כדת משה וישראל" שהינם הנישואים מקובלים ביותר כיום במדינתנו. השני, נישואים אזרחיים. אמנם החוק אינו מכיר באלו שנישאו בישראל בנישואים אזרחיים, אך החוק כן מכיר באלו שנישאו בנישואים אזרחיים במדינות אחרות המכירות בחוקיותם של נישואים שכאלה.
במאמר זה נציג את יתרונותיו וחסרונותיו של כל אחד מסוגי הנישואים הללו על מנת שכל מי ששוקל את הנושא, יוכל לקבל מידע חשוב נוסף לפני קבלת החלטה כזו או אחרת, שיכולה ללא ספק להשפיע על עתידו ועתיד משפחתו.
בני זוג אשר נישאו בנישואין אזרחיים, יחולו עליהם חיובים שונים מאלו החלים על זוגות שנישאו על פי ההלכה. למשל, לעניין מזונות אישה, אישה הנשואה על פי ההלכה זכאית לקבל מבעלה מזונות כל עוד הם נשואים והחובה של הבעל הינה לפרנס את אשתו לפי מעמדו ולפי כבודו, בהתאם ליכולתו ובהתחשב ברמת החיים לה הורגלה במהלך חיי הנישואין. ואילו, עד לאחרונה, לאישה שנישאה נישואין אזרחיים לא היתה זכות אוטומטית לתבוע מבעלה מזונות, אולם, בפסיקה חדשנית נפסק כי ניתן לחייב את הגבר במזונות אישה מכח דיני החוזים, גם ללא קביעה בשאלת הסטאטוס של בני הזוג.
א. גירושין של בני הזוג שאינם מעוניינים כי כללי ההלכה היהודית יחולו על המערכת הזוגית ביניהם
בני זוג שנישאו נישואים אזרחיים שנעשו מתוך בחירה ורצון להינשא שלא כדת משה וישראל, למרות שבני הזוג יכולים להינשא כדת וכדין, נחשבים כנשואים בניגוד להלכה. בני זוג כאלה, כל חפצם הוא רק בקבלת הגושפנקא האזרחית. על כן, במקרה זה, אין צורך בגט הניתן מיד הבעל לאישה. כלומר, קיימת האפשרות להיפרד ללא צורך בהסכמת שני בני הזוג, אלא על ידי פסק דין רבני. כמו כן, במצב דברים כזה, העילות להתגרש הן אינן העילות הנדרשות על פי ההלכה. שכן, בית הדין מסתפק בחוסר הסיכוי לשלום בית.
ב. גירושין של זוגות המנועים להינשא כדת משה וישראל
נישואים אשר נערכו מתוך אילוץ, נחשבים כ"נישואים לחומרא", מבחינה הלכתית. כלומר, למרות שלא נערכו הנישואים בין בני הזוג כדת וכדין, יש להניח כי הצדדים ראו עצמם נשואים לפי ההלכה, אולם מנע מהם הדבר. על כן, במצב דברים זה, במידה ואחד מבני הזוג מבקש לסיים את הנישואים, יש צורך בגט לחומרא.
במקרים קיצוניים, עקב העלמו של אחד הצדדים, או סרבנות בלתי מוצדקת לגט, אז יכול בית הדין, לשקול את התרת הנישואין ללא גט לחומרא, לאחר בדיקה מדוקדקת, של הדרך בה נערכו הנישואים האזרחיים.
ג. גירושין של זוגות מעורבים
נישואים אזרחיים בין בני זוג מעורבים, ניתן להתיר על ידי פנייה לבית המשפט העליון, על מנת שזה יכריע, לגבי זהותו של בית דין דתי או אזרחי אשר יבצע את התרת הנישואין. לאחר מכן, פונים לאותו בית דין ושם מתנהלת התרת הנישואים בפועל.
ילדיהם של בני-זוג יהודים שנישאו בנישואין אזרחיים בחו"ל הם ילדים חוקיים לכל דבר ועניין, הן מבחינת ההלכה היהודית והן מבחינת החוק האזרחי. חשוב לציין כי, הילדים אינם "ממזרים" או "בלתי חוקיים" מכל בחינה משפטית או הלכתית. שכן, ממזרות היא מושג בהלכה היהודית אשר נקבע על-פי מעמדה האישי של האם. למשל, ממזר הוא ילד שנולד לאשה הנשואה כדת וכדין לגבר אחד והרתה לגבר שאיננו בעלה. דוגמא נוספת היא ילד שנולד לאב ואם שיש ביניהם קרבת דם מדרגה ראשונה. לכן, צורת הנישואין, באשר היא, אינה משפיעה על "מעמדו" של הילד.
ראשית חשוב לציין כי, הסכם ממון הנו צעד חיוני לשני בני-הזוג, המבקשים לקבוע לעצמם מבעוד מועד, כיצד ינהלו את הליכי הגירושין ביניהם. זהו הסכם משפטי, אשר במסגרתו ניתן להבטיח ולהסדיר עניינים הנלווים לגירושין, כמו מזונות לבן-הזוג, חלוקת הממון וחלוקת הרכוש. גם בני זוג שנישאו בנישואים אזרחיים, יכולים לחתום על הסכם ממון, אשר בבוא העת, מקטין את האפשרות כי אחד מבני-הזוג, ינצל את הליך הגירושין המסורבל בלאו הכי, ויסרבל אותו יותר על-ידי הארכת ההליך בעילות סרק למיניהן.
כל הזכויות שמורות – דין בבית – עו"ד ערן עזרא, עורך דין לענייני גירושין ומשפחה
כתובת: רחוב מנחם בגין 11, רמת גן | טלפון: 03-6442224
פרסום באינטרנט
לאור המצב, משרד עורכי דין עזרא מציע
ייעוץ משפטי טלפוני עם עורך דין גירושין