כל מדינה המתירה נישואים אזרחיים על פי חוק, שומרת לעצמה את הזכות להגדיר את החוק הרלוונטי אשר נוגע בתחום זה. ישנם הבדלים אשר יכולים להיות משמעותיים בין ההגדרה של נישואים אזרחיים בין מדינה למדינה ולא בכל המדינות מדובר בדרישות זהות. על מנת שניתן יהיה להבין את משמעות העניין טוב יותר, להלן מספר דוגמאות למדינות אשר נישואים אזרחיים מוכרים על ידן מבחינה חוקית.
כיום ניתן להינשא באנגליה בנישואים אזרחיים לחלוטין, ללא טקס דתי כלשהו. כל שנישואים אלו דורשים הנן תעודה ולעיתים רשיון, המעידים כי הצדדים כשירים לנישואים. זמן קצוב לאחר הענקתם לנרשמים מראש במשרדי הרשם, נערך טקס קצר ובו חייבים להיות נוכחים הרשם, בני הזוג הנישאים ושני עדים. טקס זה נערך על פי טופס רשמי, ואינו כרוך בדרישות דתיות כלשהן.
עם איחודה של גרמניה לממלכה אחת, חוקק חוק הנישואים האזרחיים ומאז חקיקת החוק, הנישואים המוכרים בגרמניה הם הנישואים האזרחיים, והטקס הדתי הוא רשות, ומוכר רק אם נערך בין בני זוג שנישאו קודם לכן בנישואים אזרחיים.
ברבות ממדינות ארצות הברית, ניתן להתחתן בנישואים אזרחיים. נישואים אלו הם טקס שנערך על ידי סמכות אזרחית מקומית. טקסים אלו יכולים לכלול התייחסות אל האל אך לרוב אינם כוללים התייחסות לדת מסויימת. רבים מהטקסים נערכים באולם העיריה או בבית המשפט המקומי. במסגרת זו, גם איש דת, מוסמך מטעם המדינה לערוך נישואים, וכך ניתן לאחד את הטקס הדתי עם הטקס האזרחי.