בעת גירושין, מערכת המשפט רואה, בראש ובראשונה, לנגד עיניה את טובת הילדים המעורבים בתהליך. עובדה זו באה לידי ביטוי גם בקביעת גובה המזונות עבור הילדים.
למרות שטובת הילד היא הגורם המכריע, בפועל נראה כי גובה המזונות משתנה ממקרה למקרה, אם כי ישנו רף מינימאלי. נשאלת השאלה, על סמך אילו נתונים נקבעים המזונות לילדים? האם דינו של ילד שהוריו עשירים שונה מדינו של ילד שהוריו דלי אמצעים?
מערכת המשפט קובעת כי לכל ילד, ללא תלות במצבם הסוציו אקונומיים של הוריו – ישנם צרכים בסיסיים שעל ההורים לספק. הכוונה למוצרי ביגוד והנעלה, סיוע רפואי ומזון. לא ייתכן שבית המשפט יפסוק דמי מזונות נמוכים, אשר אינם מצליחים לכסות את צרכיו הבסיסיים של הילד.
ישנן הוצאות נוספות שנחשבות למותרות, כמו למשל חופשות, צעצועים, מתנות לימי הולדת, דמי כיס וכו'. מאחר שהן לא הוצאות הכרחיות, הן מקוטלגות בתור דין צדקה ויש לכך משמעות מבחינת חלוקת הנטל בין ההורים, על כך נעמוד בהמשך.
לא רק צרכיו הבסיסיים של הילד הם פקטור בקביעת גובה דמי המזונות, אלא גם מצבו הכלכלי של האב, מצבה הכלכלי של האם, וצרכי הילדים. כדי לחשב את הסכום הסופי של סך המזונות, יש לבחון את השתכרותו של האב ובתי משט אף נוטים לשקלל (בהכנסתו) גם הפרשות למיניהן, זכויות סוציאליות, ארוחות, רכב וכו'.
בנוסף, נלקח בחשבון פוטנציאל ההשתכרות של האב ואמצעיו הכלכליים. כך לדוגמא, במקרה שבו יש לאב דירה בבעלותו, גם זה נלקח בחשבון לצורך חישוב דמי המזונות של הילדים. ההנחה היא שהאב יכול למכור את הדירה ולעבור לגור בדירה שכורה, אם זה מה שנדרש כדי לממש את צרכיו הבסיסיים של ילדו. אם האב עובד במשרה חלקית, המזונות ייקבעו לפי כושר השתכרותו במידה ויעבוד במשרה מלאה וכן הלאה.
בית המשפט קבע כי הסכום המינימאלי שעל האב לשלם לכל אחד מילדיו הוא 1200 ₪, וקיימת פסיקה גם על סכום גבוה מכך. צרכי הילד המשוקללים לצורך קביעת דמי המזונות, הם בין היתר:
החלוקה למזונות נעשית באופן הבא:
למעשה, עד גיל 6 לאב יש חובה אבסולוטית לגבי מזונות ילדיו, לרבות דיני הצדקה ואילו מגיל 6 ועד גיל 15, שני ההורים מתבקשים להתחלק ביניהם באשר לדיני הצדקה. מגיל 15 ועד לבגרותו של הקטין, ההורים מתחלקים ביניהם בשווה במזונות (כולל צרכים בסיסיים).
נתעכב לרגע על הוצאות המדור. נשאלת השאלה, במידה והאב יידרש לכלכל שניים או שלושה ילדים, האם זה אומר שגם הוצאות המדור יוכפלו ואף ישולשו? התשובה היא לא, שכן ברגע שמשלמים חשבון חשמל – הוא רלוונטי לכל הילדים וברגע שמשלמים ארנונה, גם היא נשארת קבועה ללא תלות בכמות הילדים בבית.
לכן, בית המשפט קבע כי עבור ילד אחד, יידרש האב לשלם שליש מהוצאות המדור של האם, עבור שני ילדים יידרש האב לשלם 40% מהוצאות המדור בבית, עבור שלושה ילדים יידרש האב לשלם מחצית מהוצאות המדור בבית וכן הלאה.
יש לציין כי סכום המזונות ייקבע מראש והאב יידרש לשלם אותו חודש בחודשו. האם יש מקום לשנות את גובה המזונות? בהחלט. במידה והאב יצליח להוכיח כי מצבו הכלכלי הורע באופן דרסטי, יש מקום לדון מחדש לגבי דמי המזונות, אם כי בכל המקרים הם אינם ירדו מהתקרה המינימאלית שנקבעה בחוק.
בנוסף, במידה והקטין מסרב להיפגש עם אביו באופן חד משמעי ואינו מעניק לו את הסדרי השהות שקבע בית המשפט, אזי יש מקום להקטין את דמי המזונות ובמקרים מסוימים אף לבטל אותם.