מטרתו של החוק להסדר התדיינויות בסכסוכי משפחה התשע"ה 2014 היא ליישב סכסוכים ללא צורך בהתדיינות משפטית.
בשנת 2014 חוקקה כנסת ישראל את החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה (להלן: "החוק"). מטרת החוק כהגדרתה הוא לסייע לבני הזוג ליישב את הסכסוך המשפחתי בהסכמה ובדרכי שלום, תוך צמצום הצורך בהתדיינות משפטית. כלומר, מטרתו של ההליך המקדמי היא לנסות ולהביא את הצדדים להבנה והסכמה בדרך של גישור.
תחילת ההליך של יישוב הסכסוך. על פי לשון החוק, מי שמעוניין להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי, יגיש תחילה, הליך של בקשה ליישב את הסכסוך. הבקשה לא תכלול טענות ולא תכלול עובדות הקשורות לסכסוך עצמו.
הזמנה ליחידת הסיוע ופגישות מהות. מרגע שמוגשת אותה בקשה ליישוב סכסוך, הצדדים מזומנים ליחידת הסיוע שליד אותה ערכאה שיפוטית – כאשר המטרה היא שיהיו בארבע פגישות מהות. הזמנה לפגישה ביחידת הסיוע (פגישת מהות) כמוה כהזמנה לדיון בבית משפט. יחידת הסיוע אליה מוזמנים הצדדים רשאית, במקרים מתאימים, על פי שיקול דעתה, לקיים מספר מצומצם יותר של פגישות.
יש אפשרות ביחידת הסיוע לגורמים המוסמכים להיפגש הן עם הצדדים יחד והן עם כל צד בנפרד.
לוח זמנים. בכלליות – כל ארבעת הפגישות ביחידת הסיוע אמורות להתקיים בתוך 45 ימים מיום הגשת הבקשה, ויש באפשרותה של יחידת הסיוע להאריך את התקופות הקבועות בחוק פעם אחת ב- 15 ימים.
על פי שיקול דעתה של יחידת הסיוע ייקח חלק בפגישות המהות עורך דין (ביחידת הסיוע) שהינו בעל ידע של ניסיון לפחות 5 שנים מתחום דיני המשפחה שיש לו את ההכשרה ליישב סכסוכים.
תוכן פגישות המהות. בפגישות שביחידת הסיוע – פגישות המהות, יקבלו הצדדים, בין היתר, מידע על ההליכים המשפטיים החלופיים, על טיב ההליך, ועל ההשלכות הרגשות והחברתיות. יינתן מידע לצדדים על הדרכים לפתרון הסכסוך, תבוצע היכרות של הצדדים, צרכיהם רצונותיהם וינסו לקבוע בהסכמה הסדרים זמניים לעניין מזונות והחזקת ילדים.
המלצת יחידת הסיוע. כשתסתיים פגישת המהות האחרונה, תצא המלצה של יחידת הסיוע, לרבות הודעה של כל צד אם הוא מעוניין בהליך חלופי להליך של יישוב הסכסוך.
תקופת עיכוב הליכים ואפשרות הגשת תובענות. קיימת תקופת עיכוב הליכים בחוק. התקופה היא 45 ימים מיום שמוגשת הבקשה ליישוב סכסוך (או 60 ימים אם הוארכה) – תקופה שבה לא יכול מי מהצדדים להגיש תובענה בעניין של סכסוך משפחתי.
הליך זה מונע מהצדדים להגיש תובענות בסכסוכים משפחתיים למשך התקופות המוגדרות בחוק. כך, מצד אחד נמנעת האפשרות להגשת תובענות, מצד שני, צד לבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש, בכל עת, לערכאה השיפוטית המוסמכת לכך, בין היתר, סעדים זמניים כקבוע בדין.
ככל שחלפו התקופות המנויות בחוק וככל ולא הגיעו הצדדים להסדר, אותו הצד שהגיש את הבקשה ליישוב סכסוך רשאי להגיש בתוך 15 ימים את התביעה בעניין של הסכסוך המשפחתי.
יש החולקים על החוק להסדר התדיינות בסכסוכי משפחה בטענה שבין היתר, יש בו כפייה להליך מוסכם, והרי הכלל ראשון בהליך הגישור הוא שההידברות בין הצדדים תיעשה בהסכמה. זאת בנוסף לכך, שלתקופה המוגדרת בחוק החדש, נחסמת הזכות לגישה לערכאות. עוד יש הסוברים, שלא ניתן לבסס ניסיון להסדר התדיינות כשהתשתיות לא הותאמו לכך.
מומלץ להיוועץ עם עורך דין המתמחה בתחום בכדי להבין את השלכות ההליכים עצמם ביחידת הסיוע, לרבות השלכותיו של החוק החדש, בין במקרה שהיישוב סכסוך צולח ובין אם לאו. הליך גירושין נוגע לנושאים רכוש, משמורת, מזונות, גירושין, כתובה ועוד, ועל כן חשוב להבין ולהתנהל בצורה נבונה בהליך זה.
כל הזכויות שמורות – דין בבית – עו"ד ערן עזרא, עורך דין לענייני גירושין ומשפחה
כתובת: רחוב מנחם בגין 11, רמת גן | טלפון: 03-6442224
פרסום באינטרנט
לאור המצב, משרד עורכי דין עזרא מציע
ייעוץ משפטי טלפוני עם עורך דין גירושין