הפרכת מיתוסים בתחום דיני משפחה

כמו בכל דבר בחיים, גם בתחומים הנוגעים לענייני משפחה, יש לבחון כל מקרה לגופו ולהימנע מקיבועים אשר עלולים לגרום לכם להיכנס למצב של שאננות ו/או לחץ, אשר בבוא העת, יגרמו לכם לנזק בלתי הפיך, בכל הקשור לצעדים ולדרך אשר תבחרו לנקוט בהליכי הגירושין שלכם.

להלן מספר דוגמאות נפוצות, בתחומים מסוימים הנובעים מעצם הגירושין, אשר יש לבחון אותם בבחינת כל מקרה לגופו ו/או להפריכן לגמרי:

בתחום משמורת הילדים

העיקרון המנחה את בתי הדין ובתי המשפט בתחום המשמורת על ילדים, הנו עיקרון 'טובת הילד'. כמו כן, ישנם תנאים מסוימים שבהתקיימם תישלל מהורה הזכות להחזיק בקטין. למשל, כאשר ההורה אינו מעוניין כלל לטפל בילד או מגלה כלפיו התנהגות אכזרית, הזנחה פיזית או רגשית.

חשוב לציין כי, כל מקרה יש לבחון לגופו ונסיבותיו, ככל שיהיו, כמו גם את מידת השפעת ההשלכות על 'טובת הילד'.

אישה שבוגדת, לא תהא זכאית לקבל משמורת על ילדיה

ראשית, יצוין כי המערכת המשפטית לא ממהרת להפריד ילדים מאימם ואף יתרה מכך, המגמה היא כי ילדים יגדלו תחת משמורת אימם, אלא אם כן, יוכח כי, האם לא כשירה נפשית ומנטאלית לגדל את ילדיה. לכן, בגידת האם באבי ילדיהם היא לא הסיבה, אשר בגינה יופרדו ילדים מאימם. ויודגש כי, ההחלטה בעניין משמורת הילד נקבעת על פי טובת הילד ולא על פי רמת פגיעתו של בן או בת הזוג עקב בגידה אשר אינה קשור ליכולת ההורית של האם.

בית הדין הרבני יעדיף למסור בנים למשמורת אביהם, אולם, יעדיף עוד יותר למסור את הילדים למשמורת ההורה הדתי ללא קשר למינו

חשוב לציין כי, בכל מקרה, עניין החזקת הילדים הנקבע הן בבית דין רבני והן בבית משפט לענייני משפחה, נקבע על סמך "תסקיר סעד" שנערך ע"י עובדי מחלקת הרווחה בעירייה, בעיר בה מתגוררים ההורים. שכן, עניין משמורת הילדים הוא עניין חשוב ורגיש ביותר, ולפני כל החלטה הרת גורל בעניינם, יהיו מעורבים אנשי מקצוע, אשר תפקידם לעזור בהחלטות מסוג אלה, כאמור.

בתחום זכויות הנובעות מעצם פירוק הנישואין

לאשם בפירוק הנישואין אין השלכה על הזכויות הנובעות מעצם פירוק הנישואין. כך למשל, עזיבת צד אחד את בית המגורים, או בגידה עשויות ליצור קרע בין בני הזוג ולשים קץ לשיתוף, אולם, אין בכך כדי לפגוע בזכויותיהם ברכוש המשותף.

אישה שבוגדת לא זכאית לזכויות הנובעות מעצם פירוק הנישואין

אישה שבגדה בבעלה, לא תהא זכאית, לכל היותר (גם זאת לא תמיד ובכל מקרה), למזונות אישה ולפדיון כתובתה. שכן, לבגידה אין כל קשר לחלוקת הרכוש.

דירה משותפת אשר נקנתה מכספי מתנה שקיבל אחד הצדדים, תחולק בין שני הצדדים

דירה אשר נקנתה מכספי מתנה שקיבל אחד הצדדים תחולק ביניהם, במידה והדירה נרשמה בלשכת רישום המקרקעין (או בכל מוסד אחר בו נרשמו הזכויות על הדירה) על שם שניהם. דירה שנרשמה על שמם של שני הצדדים, תימכר ותמורתה תחולק בין שני הצדדים בלי קשר לשאלה כמה תרם כל אחד מכם לקנייתה. על מנת למנוע מצב דברים זה, כפי שתואר לעיל, יש לערוך הסכם ממון שקובע אחרת.

בתחום בחירת סמכות השיפוט

השאלה החשובה לאיזו ערכאה לפנות הנה בבחינת כל מקרה לגופו. כלומר, תלויה במקרה הספציפי ובנסיבותיו.

המיתוס הנפוץ ביתור הוא כי, בית הדין הרבני "טוב לגבר" ובית המשפט לענייני משפחה "טוב לאישה". אולם, מיתוס זה, התברר במקרים רבים כמוטעה. למשל : במקרה שבו הרכוש שנצבר על ידי הצדדים במהלך שנות נישואיהם, רשום על שם האישה, פנייתו של הגבר לבית הדין הרבני, עלולה לגרום לו לנזק רב.

לעומת זאת, הקדמת בן הזוג בפנייה לערכאות היא שחשובה.

לגבר עדיף לכרוך את תביעותיו לתביעת הגירושין המוגשת ברבנות ואילו לאישה עדיף להגיש את תביעותיה בבית משפט לענייני משפחה

הגשת תביעת גירושין כרוכה, מצד הבעל, לשם קניית סמכותו של בית הדין הרבני, הינה צעד טאקטי בלבד, וככזה יש לנהוג בו בזהירות ובמיומנות. מעבר לכך, לא תמיד נכון טאקטית להגיש תביעת גירושין בבית הדין הרבני.

לגבר אשר גילה כי אשתו בוגדת בו, כדאי תמיד לקנות את סמכותו של בית הדין הרבני

כאשר אין זו מטרתו של הגבר להתגרש מאשתו בעקבות בגידתה, לא תמיד כדאי לו לחשוף בפני בית הדין הרבני את האינפורמציה על בגידתה, בין היתר, משום שבסופו של דבר יכולים לחייבו להתגרש מאשתו.

בית הדין הרבני הוא תמיד בעד הגברים ועל כן לא כדאי לאישה להגיש את תביעותיה שם

כאן, חשוב לציין כי, את נושא זה יש לבחון בבחינת כל מקרה לגופו ולפי נסיבותיו. שכן, ישנם מקרים בהם, לאישה דווקא כדאי להגיש תביעה בבית דין רבני.

בעל הרוצה להתגרש, צריך "רק לפתוח תיק" בבית הדין הרבני

ברמת העיקרון, יש לבסס את תביעת גירושין תחת עילה ספציפית שניתן להוכיחה. שכן, במידה ואין עילת גירושין, בעל המגיש תביעה כזו, יהא חשוף לדחיית תביעתו ואף לחיוב בתשלום הכתובה לאשתו.

בתחום מזונות הילדים

גבר המרוויח משכורת מינימום אינו מחויב בתשלום מזונות

ההלכה והמגמה המסתמנת בדבר מזונות הילדים הנה כי החיוב במזונות ילדים הינו חיוב אבסולוטי. יתרה מכך, חיוב האב במזונות ילדיו נקבע, לא רק על סמך השתכרותו בפועל, אלא גם על סמך פוטנציאל השתכרותו ועל סמך נכסים רכוש וממון הרשומים על שמו. לכן, גם אב המשתכר במשכורת מינימום יחויב בתשלום מזונות ילדיו.

גבר לא יחויב בתשלום מזונות ילדיו כאשר אשתו מרוויחה יותר ממנו

כאן המקום לציין כי, גם אם האם משתכרת יותר מהאב, עדיין יהיה האב חייב בתשלום מזונות לילדיו. שכן, על האב חלה חובה לספק את כל צרכיו ההכרחיים של הילד (עד הגיעו לגיל 15) ללא קשר ליכולת האם. יחד עם זאת, יש לציין כי, ככל שהאם מרוויחה יותר מהאב, יהיה סכום מזונות הילדים קרוב יותר למינימום תשלום המזונות ההכרחי.

גבר לא יחויב בתשלום מזונות עבור ילד שנולד כתוצאה מ'גניבת זרע'

בעיקרון, הטיעון של "גניבת זרע", לא מוכר על ידי המערכת המשפטית. כלומר, גם ילד שנולד כתוצאה 'מגניבת זרע' הינו ילד, אשר אביו יחויב לשלם בתשלום מזונותיו, גם אם אינו מוכן להכיר בו. יובהר גם כי, הקריטריונים לתשלום מזונות לילד שנולד מחוץ למסגרת הנישואין זהים לאלו שחלים לגבי מזונות עבור ילדים שנולדו במסגרת הנישואין והוריהם מתגרשים.

בתחום הצוואות והירושות

ילדים תמיד יירשו את הוריהם ובני זוג תמיד יירשו את בני זוגם

אמנם חוק הירושה קובע כי ילדים יורשים את הוריהם ובן גוז יורש את בן זוגו שנפטר (במקרה וישנם לבני הזוג ילדים אזי מחצית מן הירושה יורש בן הזוג שנותר בחיים ומחצית מתחלקת שווה בשווה בין הילדים של בן הזוג שנפטר). אולם, אדם תמיד יכול לערוך צוואה אשר בה ייקבע מי יהיו יורשיו. עריכת צוואה, למעשה, מבטלת כל חובה כלפי היורשים הטבעיים, בהתאם לחוק הירושה. שכן, אדם יכול, באמצעות צוואה, להוריש את כל רכושו על פי רצונו, וצוואתו גוברת על הוראות חוק הירושה.

אם צוואה לטובת אדם כלשהו – אזי, חלקו בעיזבון מובטח לו

מיתוס זה הינו מיתוס אשר ניתן להפריך כבר מהיסוד, היות וצוואה ניתן לשנות בכל עת על פי רצון המנוח וצוואתו האחרונה היא זו שתחייב בכל מקרה.

הפרכת מיתוסים - כללי

זוגות שהתחתנו בנישואים אזרחיים – לא יצטרכו להתגרש ברבנות

אם בני זוג שנישאו בנישואין אזרחיים, הנם יהודים, אזי הגירושין יערכו בבית הדין הרבני. יחד עם זאת, חשוב לציין כי, הליכי גירושין של נישואין אזרחיים יכולים להיות קלים הרבה יותר בכל מה שנוגע להתנהלות הגירושין בבית הדין הרבני.

בעל שחושד שילדו הנו תוצאה של בגידת אשתו יכול לדרוש ביצועה של בדיקת רקמות לילד

הכלל המנחה בהלכה היהודית הינו כי, "רוב בעילות אחר הבעל". היינו, בכל מקרה שבו ילד נולד במהלך תקופת הנישואין לשני הורים יהודים - לא תותר בדיקת רקמות. זאת, מתוך דאגה לשמו הטוב של הילד. כמו כן, על מנת לבצע בדיקת רקמות, יש לפנות לבית המשפט (או לבית הדין) ויש לקבל את תגובת פרקליטות המדינה, המייצגת לצורך העניין את טובת הילד.

מדריך למתגרש
פורום משפחה וגירושין
יצירת קשר
052-5070050

יצירת קשר עם עו"ד גירושין ומשפחה

*
*
*
חובה למלא את המסומן ב
*
דירוג משרד עורכי דין גירושין